היום באקטואליה


מבקר המדינה: אלפים מתים מזיהומים


בין 4,000 ל- 6,000 איש מתים מדי שנה מזיהומים בהם לקו דווקא במוסדות הבריאות, כשאת חייהם של 25% - 75% מהם ניתן היה להציל. מבקר המדינה קובע: הסיבות - היגיינת ידיים לקויה של הצוותים ותנאי אשפוז לא ראויים. "זה עניין של חיים ומוות", מבהיר שפירא. עוד בדוח: מחסור קשה ברופאים ומיטות אשפוז בפריפריה. משרד הבריאות: "הוצב יעד להורדת הזיהומים".

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע, כי שירותי הבריאות יינתנו באיכות סבירה, בתנאים שלא יגרמו נזק מיותר לחולה. אולם, על פי תחשיב שערך המרכז הארצי למניעת זיהומים בשנת 2012, מדי שנה מתים בישראל בין 4,000 ל- 6,000 בני אדם בגלל מחלות הקשורות לזיהום ממנו סבלו בבתי החולים. על פי אותו תחשיב, אפשר למנוע 25% עד 75% מאותם זיהומים, או במילים אחרות - ניתן היה להציל את חייהם של בין 1,000 ל-4,500 בני אדם.

מהדוח השנתי שמפרסם היום (08/05/2013) מבקר המדינה, יוסף שפירא, עולה כי במרבית בתי החולים אין נתונים על תמותה ישירה מזיהומים נרכשים. שפירא מונה ארבעה גורמים עיקריים להידבקות בזיהומים. הראשון הוא חוסר הקפדה מספקת על היגיינת ידיים מצד הצוות הרפואי, מתוך תירוץ של "עומס רב". "מערכת הבריאות אינה יכולה להשלים עם אי-הקפדה על הכללים האלה. על כל הגורמים במערכת לפעול בכל האמצעים האפשריים להגברת ההיענות בתחום זה", קבע המבקר.

גורם נוסף להתפשטות הזיהומים הוא חוסר הידע של הציבור על המותר והאסור בעת ביקור חולים. "על משרד הבריאות וקופות החולים להנחיל לציבור הרחב דרכים למניעת זיהומים בקהילה ובבתי החולים, לרבות שימוש מושכל באנטיביוטיקה", נכתב בדוח.

סיבות נוספות להעברת הזיהומים הן תנאי אשפוז לא מתאימים ומחסור בכוח אדם. הצפיפות הרבה בחדרי האשפוז, במסדרונות ובחדרי האוכל מגבירה את סכנת ההידבקות. בנוסף, בניגוד להנחיות משרד הבריאות, בבתי החולים אין בידוד מקדים לאלה שיש חשש שהם נשאים של מזהמים. גם במהלך האשפוז אין אפשרות להבטיח תנאי בידוד לכל חולה שנדרש לו אשפוז כזה. "לנושא זה יש השפעה על חיי אדם, פשוטו כמשמעו, ועל משרד הבריאות להציג מצב זה לדרג השרים", הבהיר שפירא.

עוד עולה מהבדיקה, כי בתי החולים אינם עומדים בהנחיות המשרד בנושא ניקוי, חיטוי ועיקור של מכשירים. מעבר לכך, מרבית בתי החולים אינם עושים בדיקות לאיתור חיידקים או רעלנים בציוד הרפואי החד-פעמי הממוחזר שכבר עוקר. המבקר מציע לתת בידי הצוותים העוסקים במניעת זיהומים את הסמכות להורות למנהלי בתי החולים על ביטול פעילות רפואית מתוכננת, כמו ביצוע ניתוחים, עד שיתוקנו הליקויים.

"שירותים בפריפריה מופסקים בשל מחסור ברופאים"

המבקר בדק גם את מצב שירותי הבריאות במרכז הארץ ואיכותם, לעומת אלה שבפריפריה, ומצא כי "קיימים הבדלים בנתונים". "השימוש המועט של אוכלוסיית הפריפריה בשירותי בריאות משפיע על פריון העבודה במשק, על אובדן ימי עבודה ועל הירידה בתוצר", נכתב בדוח.

שפירא מצביע על מחסור ברופאים מקצועיים בפריפריה, בין היתר ברופאי טיפול נמרץ, רופאי פגים ויילודים ורופאים מרדימים. גם במרפאות של קופות החולים בפריפריה קיים מחסור חמור, במיוחד ברופאי ילדים מומחים וברופאים בתת-המקצועות של רפואת ילדים, כמו נוירולוגיה ונפרולוגיה.

"המחסור מורגש גם ברופאי נשים, סוכרת ואורתופדים, ורוב השירות הרפואי ניתן בידי רופאים שאינם מומחים. בתי החולים והקופות מתחרים ביניהם על כל רופא מומחה. בשל המחסור ברופאים בפריפריה, זמני ההמתנה לביקור אצל רופא ולטיפולים רפואיים מתארכים למעלה מן הסביר וישנם שירותים שמופסקים", כותב שפירא. הוא מוסיף כי בפריפריה יש מחסור גם באחיות, בפיזיותרפיסטים, בדיאטנים ובקלינאי תקשורת, וכן בעובדים סוציאליים שמערכת הבריאות מעסיקה בקהילה. "על המשרד והקופות לפעול כדי לשפר את מצבת כוח האדם", קובע המבקר.

הגיל השלישי
אלפים מתים מזיהומים בהם לקו דווקא במוסדות הבריאות. צילום: ShutterStock

בצפון: מיטה גריאטרית לכל 3,200 קשישים

כדוגמה להבדלים בין הפריפריה למרכז מביא מבקר המדינה את שיעור מיטות האשפוז, שעמד בשנת 2010 על 1.39 לכל 1,000 איש בדרום ועל 1.46 מיטות לכל 1,000 איש בצפון. זאת לעומת 2.48 מיטות בתל אביב ו-1.97 במרכז. מצבן של המיטות השיקומיות והגריאטריות בפריפריה גרוע הרבה יותר. במחוז צפון יש מיטה אחת לשיקום או לגריאטריה שיקומית לכל 3,200 קשישים, כאשר הממוצע הארצי הוא מיטה לכ-486 קשישים.

בבית החולים יוספטל באילת יש 65 מיטות בלבד, אך בשיא עונת התיירות נאמד הכיסוי הרפואי שהוא נותן בכ- 150,000 איש. בנוסף, במקרים של אירועים מוחיים והתקפי לב, יוספטל מעניק טיפול ראשוני, ואחר כך החולה מועבר לסורוקה בבאר שבע - הנמצא במרחק של שעתיים וחצי נסיעה באמבולנס.

"על משרד הבריאות לבחון את הדרכים שיש לנקוט כדי לצמצם את אי-השוויון בין בתי החולים בפריפריה לבתי החולים במרכז. לחברה יש מחויבות לאזרחיה, והיא אמורה לאפשר להם לממש את הפוטנציאל הבריאותי שלהם. צמצום אי-השוויון בתחום הבריאות ייטיב עם משק המדינה גם מהבחינה הכלכלית ולשם כך ראוי לבחור כמה דרכי פעולה ולהקצות לכך מקורות תקציביים הולמים. יש לראות בכך משימה לאומית", מציין המבקר.

משרד הבריאות: "הצבנו יעד להורדת הזיהומים"

באשר לנושא הזיהומים נמסר ממשרד הבריאות כי "לדעתנו, מספר מקרי המוות כתוצאה מזיהומים כבר מגלם בתוכו את תוצאות העשייה האינטנסיבית, של המשרד, ומשקף למעשה את המצב שלאחר המניעה. בתי החולים השקיעו בשנים האחרונות למעלה מ- 150 מיליון ש"ח ברכש ציוד למניעת זיהומים וביצעו תכניות הסברה והדרכה לצוותים. חשיבות הנושא בתוך בתי החולים עולה בהתמדה. המשרד הציב יעד להורדת שיעור הזיהומים הנרכשים והתווה תכנית וכלים להשיג זאת, ומנכ"ל המשרד עוסק אישית בנושא".

אולם, במשרד הבריאות דחו את הטענות על בעיות בהיגיינה בבתי החולים, ומסרו כי "העומס על צוותי בתי החולים אינו דומה לזה שבמדינות מערביות מתקדמות. גם תנאי האשפוז הם כאלו שאינם מעודדים התנהגות נאותה. יחד עם זאת, המשרד דוחה זאת כהסבר להיגיינה ירודה. המצב המתואר מחייב את בתי החולים להקפדה יתירה. בעקבות הערת המבקר, המשרד מינה ועדה במטרה לפתח הנחיות בנושא שימוש מושכל באנטיביוטיקה, וכללי 'מותר ואסור' בעת ביקור בבתי החולים ובמוסדות אשפוז אחרים".

באשר לנושא כוח האדם נמסר: "מתוך הכרה במצוקת כוח האדם הרפואי, מונתה ועדה שהגישה את מסקנותיה ביוני 2011. אושרה תוספת של 180 תקני רופאים, וכן 960 מיטות חדשות בפריסה ל- 6 שנים. שיעור המיטות לאשפוז כללי עלה במחוז הצפון ב-2011 בהשוואה ל-2010. במהלך 2011-2012, נוספו 245 מיטות כלליות, מהן שליש (84) במחוז הצפון.

"קיימות תכניות לטווח הקצר לפתיחת 74 מיטות לגריאטריה שיקומית במוסד 'נאות טבריה', העמק, נהריה ופוריה. בתכנית הוספה של 36 מיטות נוספות לבית חולים ברזילי עד סוף שנת 2014, ובבית החולים סורוקה יוספו 15 מיטות, ו- 100 נוספות בבית החולים אסותא ב' באשדוד עד סוף 2013".


 
חזרה. . .